נזקי שריפות |
 נזקי שריפה נגרמים בדרך כלל עקב קצר חשמלי, הצתה, אש חשופה (נרות, סיגריות בוערות וכו`). כדי לברר מי האחראי לנזק, תחילה, יש לברר מהו מקור השריפה ולשם כך נעזרים בחוקר שריפות, ראיות מזירת השריפה, עדי ראיה, דו"ח מכבי אש ועוד. גם אם הנכס לא מבוטח, אל תאמרו נואש. רוב השריפות נגרמות עקב כשלים במוצרים חשמליים, אז ניתן לתבוע את היצרן ו/או היבואן של המכשיר. יתרה מכך, אם השריפה החלה בנכס הסמוך והתפשטה לנכס הניזוק, תקום לניזוק עילת תביעה נגד בעל הנכס השכן (המזיק). אם הנכס שנשרף מבוטח בפוליסה בעלת כיסוי ביטוחי מפני שריפות, יתבע המבוטח את חברת הביטוח שהפיקה את הפוליסה. ככל שמבטחתו תשלם עבור הנזקים, בד בבד, תברר היא מה מקור הנזק ובמידה וגוף מסויים גרם ברשלנותו לשריפה, תתבע חברת הביטוח את אותו גוף מזיק בתביעת שיבוב (תביעה באמצעותה דורשת חברת הביטוח מהמזיק לשפות אותה בגין התשלום שנאלצה לשלם, בין היתר, למבוטח בעקבות אחריות המזיק). כך, לדוג`, במקרה שנכס א` (המבוטח) נשרף כתוצאה משריפה אשר המקור שלה בנכס ב` הסמוך, תתבע חברת הביטוח של נכס א` את בעל הנכס הסמוך (נכס ב`) בתביעת שיבוב. במקרה אחר, אם, לדוג`, השריפה אירעה עקב כשל במכשיר חשמלי (כגון: תנור, גוף תאורה, מזגן, מייבש), אזי תקום למבוטח ולחברת הביטוח אשר פיצתה אותו זכות תביעה לפיצוי מהיבואן ו/או היצרן של המכשיר. בתביעות מסוג זה, יש, כמובן, צורך להצטייד בחוות דעת מקצועית של חוקר שריפות המוכיחה כי הכשל במכשיר החשמלי. אגב, יתכן כי הכשל ארע דווקא במערכת החשמל של המבנה ולאו דווקא במכשיר החשמל ממנו יצאה האש. כל מקרה נבחן לגופו. בדרך כלל, מיד לאחר שחברת הביטוח תקבל הודעה לגבי אירוע השריפה בנכס, תשלח היא חוקר שריפות מטעמה כדי לברר אודות גורם השריפה וכן שמאי לצורך שומת הנזק (נזקי תכולה ו/או נזקי מבנה). מומחים אלה, בין היתר, יגבו עדויות מבעל הנכס ויתר המעורבים, ובסופו של דבר, יונחו הממצאים, ערוכים בחוות דעת, בפני נציגי חברת הביטוח. חברת הביטוח תבדוק את חבותה לרבות חריגי הפוליסה וסייגיה ובסופו של תהליך תודיע למבוטח עמדתה לגבי תביעת הביטוח. תשומת הלב, כי מדובר במומחים מטעם חברת הביטוח ולכן, לרוב, אין המדובר בחוות דעת אובייקטיביות. מומחים אלה משרתים את האינטרסים של חברות הביטוח, ולכן, על המבוטח להצטייד בחוות דעת של חוקר שריפות ו/או שמאי מטעמו. משנגרמו נזקי שריפה, מניח המבוטח הסביר, כי תעמוד לצידו חברת הביטוח ותשלם את תגמולי הביטוח ללא עיכוב, אך התחייבויות חברת הביטוח לחוד ומעשיה לחוד. לאחר כל אירוע ביטוחי, כנקודת מוצא, תחפש חברת הביטוח סיבה אשר תצדיק אי תשלום ודחיה של תביעת הביטוח, ורק אם לא עלה בידיה למצוא סיבה לדחיית התביעה, רק אז, תסכים היא לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח. המבטחת תטען טענות שונות ומגוונות, כגון: המבוטח הפר את חובת הגילוי במועד ההצטרפות לביטוח, המבוטח רימה ומסר מידע כוזב, המבוטח לא עדכן אודות החמרה בסיכון של הנכס, המבוטח היה מעורב בהצתת הנכס עקב מניע כלכלי, ועוד טענות שונות ומגוונות, הכל במטרה להמנע מתשלום. במקרים כאלה, מומלץ להתיעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הביטוח. אל תוותרו על הזכויות שלכם. משרדינו בעל ותק ונסיון בתביעות מסוג זה. פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא תשלום. טענת אי גילוי, מרמה והפרת החובה להודיע על החמרה בסיכון במועד ההצטרפות לביטוח, יאלץ המבוטח לענות על שאלות שונות מצד חברת הביטוח, זאת כדי שחברת הביטוח תוכל להעריך את הסיכון שטמון בביטוח הנכס ותעריך את גובה דמי הביטוח (הפרמיות) שיהא על המבוטח לשלם. לצורך כך, יתבקש המבוטח, לרוב באמצעות סוכן הביטוח, לענות על שאלות הרלוונטיות לסיכון של הנכס ובנוסף סוקר סיכונים מטעם חברת הביטוח יגיע לנכס ויתעד את סיכוניו. בהתאם לחוק חוזה ביטוח, ככל שהסיכון הכרוך בביטוח הנכס מחמיר לאחר ההצטרפות לביטוח (לדוג`, איומים להצתת הנכס), חובה על המבוטח להודיע על כך לחברת הביטוח. בפרשת עדנאן - דחתה הכשרה חברת הביטוח את תביעת המבוטח בטענה כי הסתיר מפניה מידע המגביר משמעותית את הסיכון הכרוך בביטוח הנכס (נגריה). בגג הבניין, בו היתה ממוקמת הנגריה של עדנאן, הותקנה אנטנה סלולארית, אשר, כפי הנטען, עוררה את זעמם של תושבי האזור, אשר, כפי הנראה, חששו מהשפעותיה הבריאותיות. במועד מסוים, נשרפה הנגריה של עדנאן וחברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. המבטחת טענה כי, קודם לשריפת הנגריה, קיבל עדנאן איומים מתושבי האזור המפצירים בו ובבני משפחתו, אשר היו הבעלים של הבניין כולו, להסיר מיידית את האנטנה המזיקה, שאחרת תוצת. עדנאן לא עשה כן והאנטנה נשרפה. עובדה זו, כך טענה חברת הביטוח, החמירה את הסיכון הכרוך בביטוח הנכס ולכן היה על עדנאן למסור מידע זה במועד בקשתו להצטרף לביטוח ולחילופין מיד כשנודע לו אודות האיומים ושריפת האנטנה, כאמור. חברת הכשרה טענה כי אי הגילוי הנ"ל עולה כדי מרמה ולכן פטורה היא מתשלום תגמולי הביטוח. אך טענות לחוד וראיות לחוד. חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח טענותיה בבית המשפט. נקבע כי לא הוכח שהאנטנה הוצתה באירוע הראשון וכן לא הוכחה כוונת מרמה מצד המבוטח. בית המשפט קבע כי המבוטח אינו מוחזק כמי שבקיא בתחום הביטוח ובוודאי אין רואים אותו כמי שיודע להעריך איזה מידע יהא בעל ערך עבור המבטח לצורך עריכת ביטוח. נקבע כי היה על חברת הביטוח לברר את הסיכון הכרוך בביטוח הנכס באמצעות סוכן הביטוח וסוקר הסיכונים המהווים "ידה הארוכה" או בהפניית שאלה ספציפית למבוטח במעמד ההצטרפות לביטוח, ושמלא עשתה כן כדבעי, אין לה להלין, אלא על עצמה. חברת "הכשרה" עירערה על החלטת בית משפט השלום, אך גם בית המשפט המחוזי לא קיבל טענותיה והערעור נדחה. תביעות מסוג זה, קמות ונופלות, על בסיס מידת ההוכחה. נטל השכנוע רובץ על המבוטח, להוכחת עילת תביעתו, קרי, הוכחת אירוע השריפה. מעת שהוכיח המבוטח כי התרחש האירוע כהגדרתו בפוליסה, נטל השכנוע מוטל על חברת הביטוח להוכיח את יסוד המרמה, קרי: גרימת האירוע הביטוחי במתכוון על ידי המבוטח. נטל זה כבד מאוד ולרוב, בהליך המתנהל בבית המשפט, חברת הביטוח לא עומדת בנטל ולא מצליחה להוכיח זאת. האם לחברת הביטוח של משכיר דירה קמה עילת תביעה נגד שוכר הדירה לשיפוי בגין תגמולי הביטוח ששילמה למשכיר בעקבות נזקי שריפה אשר ארעו בנכס המושכר? תביעות רבות מוגשות על ידי חברות הביטוח של משכירי דירה נגד שוכרי דירה, מדוע? כיוון שחוק חוזה הביטוח מאפשר למבטחת לתבוע מהמזיק החזר של התשלומים ששילמה חברת הביטוח לניזוק, המבוטח אצלה, ולבעלי מקצוע מטעמה, זאת בתנאי שהנזקים נגרמו למבוטח הניזוק עקב מעשים או מחדלים של המזיק. נסביר את הסוגיה, באמצעות דוגמא: שוכר דירה גרם לשריפת דירה ששכר עקב נר דולק שהפקיר ברשלנותו. חברת הביטוח פיצתה את משכיר הדירה המבוטח אצלה בגין נזקי המבנה והתכולה שנגרמו לדירתו, ולאחר מכן תבעה את השוכר בתביעת שיבוב להחזר הוצאותיה. נשאלת השאלה, האם לחברת הביטוח, אשר ביטחה את הנכס המושכר, הזכות החוקית לתבוע את השוכר בתביעת שיבוב ומהם סיכויי תביעה מסוג זה? משרדינו בדיעה, כי תביעה מסוג זה אינה כשרה וזאת נוכח יחסי הקירבה בין המשכיר לשוכר. יש להתייחס למשכיר ולשוכר כגוף אחד ואין לחברת הביטוח זכות לחזור בתביעה לשוכר הדירה. חוק חוזה ביטוח אמנם לא קובע זאת במפורש, אך השכל הישר מוביל למסקנה זו, וזו גם הסיבה בעקבותיה, שופטים מסויימים, לא קיבלו תביעות שיבוב מהסוג כאמור. שאלה זו נידונה מספר פעמים בבתי המשפט, אך, עד כה, טרם התגבשה הלכה מכרעת, שכן סוגיה זו לא עמדה במבחן בפני בית המשפט העליון. בכל מקרה, אם חברת הביטוח של המשכיר הגישה נגדכם תביעת שיבוב בטענה שהתרשלתם כשוכרים וגרמתם לנזק במושכר, אל תאמרו נואש. צרו קשר עם משרדינו כדי לדעת את זכויותיכם. היקף נזקי השריפה גם כאשר חברת הביטוח מאשרת כי אירוע השריפה בר כיסוי ביטוחי בפוליסה, גם אז תערים היא קשיים ותסרב לשלם למבוטח בגין מלוא נזקיו. לפיכך, במקרה של שריפת נכסיכם, מומלץ כי, במקביל, לבדיקת שמאי חברת הביטוח, יוזמן, מיידית, שמאי מטעם המבוטח כדי לשום את הנזקים. יש להזהר מעיכוב בהזמנת שמאי מטעם המבוטח שכן למועד הבדיקה חשיבות מכרעת. כך לדוגמא, בפרשת סמיר ח`ורי, נכח שמאי מטעם המבוטח ביום השריפה בנכס שנשרף ותיעד את שאירע בזמן אמת, ולעומת זאת התמהמהה חברת הביטוח בהשגת חוות דעת שמאי מטעמה. בית המשפט קבע כי יעדיף חוות דעת של איש מקצוע שנכח ביום האירוע וראה את מצב הבית מיד אחרי השריפה אל מול חוות דעת שנערכה לאחר סיום עבודות השיפוץ בבית, ללא שהמומחה ראה את המצב הקודם במו עיניו. נזק ישיר לעומת נזק עקיף קיימות פוליסות הכוללת כיסוי ביטוחי אך ורק לנזק הישיר שיגרם לנכס המבוטח כתוצאה משריפה, אך לא כוללות הן כיסוי ביטוחי לנזק עקיף שייגרם למבוטח. דוגמא: בית מלון נשרף. בעל המלון, אשר דאג לבטח את הנכס מפני סיכוני אש ישירים בלבד, זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם לנכס עצמו בשריפה. זהו נזק ישיר. הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת המלון לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השריפה (אובדן דמי השכרת חדרי המלון, אובדן רווחי מכירות). עם זאת, אם בבית המשפט יוכיח המבוטח כי התנהלות חברת הביטוח בעיכוב תשלום תגמולי הביטוח היא שגרמה לנזקים העקיפים, יהא זה מן הצדק לחייבה בגין נזקים אלה. לדוג`, מקרה בו לבעל עסק שנשרף אין הון עצמי למימון השיקום של נזקי השריפה, ועיכוב תשלום תגמולי הביטוח על ידי המבטחת גרם לעיכוב ניכר בהליך השיקום של העסק ופתיחתו מחדש. במקרה כזה, תקום למבוטח עילת לתביעת נזקיו העקיפים, כגון, אובדן רווחים וכיו"ב. כאשר מדובר בתביעת נזיקין, ולא בתביעת ביטוח מכוח פוליסה, כמובן, שלניזוק קמה עילת תביעה לפיצוי נגד המזיק וזאת הן לגבי הנזק הישיר והן לגבי הנזק העקיף. ביחסים בין מזיק לניזוק (להבדיל מיחסי מבוטח – מבטח) אין תנאי המונע מהניזוק תביעה לפיצוי עבור הנזק העקיף. עו"ד נועם דבוש בעל ותק ונסיון רב בתביעות לפיצוי עקב נזקי שריפות. צרו קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא תשלום. המידע המובא לעיל הינו בסיסי וכללי. ייעוץ קונקרטי יינתן רק לאחר בחינת נסיבות אירוע הנזק, כל מקרה לגופו.
|
||